Previous Lesson -- Next Lesson
יג) צדקת אלוהים מיוסדת ומתגשמת בנו באמצעות אמונה תמידית (רומיים א: 17-16)י
ירומיים א: 17 י
י17 כִּי־בָהּ נִגְלְתָה צִדְקַת אֱלֹהִים מֵאֱמוּנָה אֶל־אֱמוּנָה כַּכָּתוּב" וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה".י
יקיימת דילמה תיאולוגית גדולה, לגבי צדקת האלוהים. לו הדת שלנו הייתה שטחית, דילמה כזו לא הייתה מתגלה. עם זאת, כשאנו לומדים כי קדושת אלוהים דורשת כי כל חוטא ראוי למוות, וכי אין צדיק לפני אלוהים, אנו נעצבים, כי כל האנושות ראויה למוות מידי. אך אלוהים איננו רק שופט קדוש וצודק בעצמו, אלא גם אב רחום, מלא באהבה, טוב, וסבלנות. הוא לא ישחית את החוטא, אלא מעדיף להושיעו.י
יבגלל קדושתו, אלוהים לא יכול היה לסלוח לכל אחד ובכל זמן, בכל פעם שהוא חפץ, למרות שהוא חפץ לסלוח לכולם באופן חופשי, כי מלכותו של אלוהים מגדירה את ישותו.י
יכפתרון לבעיה זו, הוא יצר את הזכות לקורבן כתחליף, המת כתחליף לחוטא. מאחר שלא היה קורבן של בעל חיים או אדם כדי לענות על הדרישות של קדושת אלוהים, הוא בחר בבנו לפני כל העידנים, שיתגלם בבשר ברבות הזמן, למות במקומנו, לכפר על חטאינו, כדי להצדיק אותנו. עם זאת, הנושא של האיגרת אל רומיים אינו צדקתנו, אלא צדקת האלוהים עצמו: כיצד הקדוש ממשיך להיות צדיק, למרות שהוא מצדיק אותנו החוטאים? המשיח הוא התשובה היחידה לשאלה זו.י
יאנשי התורה כופרים בצלב, באמרם: "אם כל אדם יוכל להיות מוצדק באמצעות האמונה במשיח, אז הבה נחטא יותר, כל עוד חסדו של הנצלב מצדיק אותנו באופן אוטומטי." שאול גינה זאת, בהעידו כי האמונה במשיח אינה אמונה גרידא, אלא חיים יחד עם המשיח, חיים בהם גבורתו פועלת בחולשתנו, והוא מניב את פירותיו בנו. הליכה בעקבות ישוע דומה לשרשרת שחרוזיה הנם מידות של אמונה מלאה הודיה ואהבה למשיח המצדיק, המקדש והמשלים אותנו. איננו מושיעים של עצמנו, אלא פותחים את ליבנו לחסדו של אלוהים. המוצדקים חיים באמונה בלבד. הם באים מאמונה לאמונה, ולא תופסים את עצמם צדיקים בעצמם. המשיח הצדיק אותם, והוא ממשיך ומצדיק אותם יום אחר יום, בפעולות של רוחו. ככזה, אלוהים ממשיך להיות צדיק, כי הוא סולח לנו בכל יום, ומצדיק אותנו כל דקה. אנו שייכים, וקדושים לו.י
ישאלה נוספת הועלתה בהתייחס לאנשי התנ"ך, המעמידה את צדקת אלוהים בסימן שאלה. זה עניין דחיית היהודים את החסד. היהודים צלבו את בן האלוהים, ולכן החמיצו את פירות ישועתם. יתר על כן, הם תמיד התנגדו לקול של רוח הקודש שביקש להשיב אותם לתשובה ואמונה. על רקע אמת זו שאין עליה עוררין, שאול ומבשרים אחרים תהו: "איך אלוהים יכול להמשיך ולהיות צדיק, אם הוא בחר במשפחת אברהם, וקשר עצמו איתם בברית נצחית? ובכל זאת, אנו רואים כי אלוהים הקשה את ליבם ודוחה אותם, והם אינם פתוחים לרוח קודשו. האם אלוהים אכזב אותם?" "לא," משיב שאול באיגרתו, בה הוא מבהיר את התשובה להתגלות (רומיים ט עד יא), לא כדי להצדיק את היהודים, אלא רק כדי להדגיש את צדקת אלוהים, משום שהשליח אל העמים היה קנאי לאלוהותו, קדושתו, וצדקתו של אבי ישוע אדוננו.י
ימי שמקבל אמונה אמתית, ונכנע להדרכת רוח הקודש, מתחדש בשכלו, ומסוגל לחיות בקדושה עם כל המוצדקים בברית החדשה. האתיקה של המאמין אינה עוצרת בחינוכו של האדם, או בגבורה אנושית, אלא מגיעה לציות הנמשך מאהבת אלוהים, וגבורת ישועתו, הנושאת את כל המאמינים בבן. התנהגותם של המאמינים מקדשת את שם האב. הפגנת צדקתו הנה הנושא של האיגרת אל הרומיים.י
יתפילה: אלוהים, השילוש הקדוש, אנו משתחווים לך כי הבאת אותנו לאמונה אמתית, והצדקת אותנו חינם, ואתה מקדש אותנו כל יום ומדריך אותנו. אתה הצדיק, ואתה ממשיך להיות צדיק, למרות שאיננו מבינים דבר מתנועות העמים בהיסטוריה של העולם. קדש אותנו לחלוטין, וקח את החטא הנותר מאופיינו כדי שנהיה לשבח, ולריח ניחוח בקרב כל העמים.י
ישאלה: י
י 13. כיצד קשורה צדקת אלוהים לאמונתנו?י