Previous Lesson -- Next Lesson
יא) מות יוחנן המטביל (מתי יד: 12-1)י
ימתי יד: 12-1 י
י1 בָּעֵת הַהִיא שָׁמַע הוֹרְדוֹס שַׂר־רֹבַע הַמְּדִינָה אֶת שֵׁמַע יֵשׁוּעַ. 2 אָמַר אֶל מְשָׁרְתָיו: "זֶהוּ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל. הוּא קָם מִן הַמֵּתִים וְלָכֵן פּוֹעֲלִים בּוֹ מַעֲשֵׂי הַנִּסִּים"; 3 שֶׁכֵּן הוֹרְדוֹס תָּפַס אֶת יוֹחָנָן, כָּבַל אוֹתוֹ וְשָׂם אוֹתוֹ בְּבֵית הַסֹּהַר בִּגְלַל הוֹרוֹדְיָה אֵשֶׁת פִילִיפּוֹס אָחִיו, 4 לְאַחַר שֶׁיּוֹחָנָן אָמַר לוֹ, "אָסוּר לְךָ לָקַחַת אוֹתָהּ." 5 הוֹרְדוֹס רָצָה לַהֲרֹג אוֹתוֹ, אוּלָם חָשַׁשׁ מִן הֶהָמוֹן מִפְּנֵי שֶׁחֲשָׁבוּהוּ לְנָבִיא. 6 כְּשֶׁהוּחַג יוֹם הֻלַּדְתּוֹ שֶׁל הוֹרְדוֹס רָקְדָה בַּת־הוֹרוֹדְיָה בֵּין הַנּוֹכְחִים וּמָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי הוֹרְדוֹס. 7 לְפִיכָךְ הִבְטִיחַ לָהּ בִּשְׁבוּעָה לָתֵת לָהּ כָּל מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ. 8 עַל־פִּי הַדְרָכַת אִמָּהּ - אָמְרָה: "תֵּן לִי פֹּה בִּקְעָרָה אֶת רֹאשׁ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל." 9 הִתְעַצֵּב הַמֶּלֶךְ, אֶלָּא שֶׁבִּגְלַל הַשְּׁבוּעָה וְהַמְסֻבִּים אִתּוֹ צִוָּה לָתֵת לָהּ. 10 הוּא שָׁלַח לִכְרֹת אֶת רֹאשׁ יוֹחָנָן בְּבֵית הַסֹּהַר, 11 וְכַאֲשֶׁר הוּבָא רֹאשׁוֹ בַּקְּעָרָה נְתָּנוּהוּ לַנַּעֲרָה וְהִיא הֵבִיאָה אוֹתוֹ לְאִמָּהּ. 12 בָּאוּ תַּלְמִידָיו, לָקְחוּ אֶת גּוּפָתוֹ וְקָבְרוּ אוֹתָהּ, וְהָלְכוּ וְהוֹדִיעוּ לְיֵשׁוּעַ. (שמות ו: 29-14, מתי יא: 2; כא: 26, לוק' ג: 20-19; ט: 9-7)י
ימלכים ומנהיגים עוברים ניסיונות מיוחדים מאחר והם נושאים באחריות ובידם הסמכות לביצוע תכניותיהם. הם מוקפים בשקרנים, חנפנים ובאנשים המהללים אותם. מגידי עתידות ומכשפים מבקשים לספר להם על העתיד שעה שהם נועצים עם הרוחות. כוחם הארצי וגאוותם תכופות מרחיקים אותם מאלוהים במרירות ובבידוד של חטאיהם. הם חיים בפחד, מוטרדים ומבולבלים. לאחר שהורדוס הורה על הריגת יוחנן המטביל, הוא המשיך ואמר על ישוע, " "זֶהוּ יוֹחָנָן. הוּא אֲשֶׁר אֲנִי עָרַפְתִּי אֶת רֹאשׁוֹ קָם לִתְחִיָּה" (מרק' ו: 16). הוא נשלט בידי רוחות, וראה בכל פינה רוח האורב לו.י
יבהריגת יוחנן, הורדוס חשב כי יוכל לסלק את המטריד כדי שיוכל להמשיך בחטאיו ללא הפרעה ובלא בקרה. יוחנן לא הומת קודם לכן ששמע כי ישוע ותלמידיו מטיפים את אותה דוקטרינה טהורה שהטיף בעצמו. ומה יותר מזה, אפילו התלמידים אישרו זאת כשעשו נסים בשם אדונם. משרתים יושתקו, יכלאו, יוגלו וישחטו אולם את דבר אלוהים לא ניתן להשתיק.י
ילמרות היותו חף מפשע, יוחנן המטביל הושם בכלא כיוון שהורדוס הונחה בידי תאוותיו. הוא נשא את אשת אחיו בהסכמתה משתמש בתחבולה. יוחנן קרא לזה ניאוף כפול, חטא נורא ודוגמה רעה לעם. לכן הורודיה הנואפת זממה נגד יוחנן והצליחה לשלחו למאסר.י
יהחטא שיוחנן הוכיח את הורדוס לגביו היה נישואיו לאשת אחיו, פיליפוס. הוא לא נשא את אלמנת פיליפוס (לא היה שום פשע בזה), אלא את אשתו. פיליפוס היה עדיין בחיים והורדוס על ידי הונאה לקח אותה לעצמו. זו הייתה תסבוכת של רשעות, ניאוף, גילוי עריות, מלבד העוול שנעשה לפיליפוס, שהיה לו ילד ממנה. להוסיף על העוול, הורדוס ופיליפוס, היו גם חצי אחים מצד אביהם.י
יעל חטא זה יוחנן הוכיח אותו במונחים פשוטים, "אָסוּר לְךָ לָקַחַת אוֹתָהּ." הוא לא רמז שזה מעשה שאינו נכבד או מזיק אלא בבירור הצהיר כי זהו מעשה "אָסוּר ".י
יייתכן שחלק מחבריו של יוחנן האשימו אותו בחוסר זהירות בהוכחת הורדוס, באמרם כי עדיף לשתוק מאשר לעורר את זעמו של הורדוס, שאת אופיו ידע היטב. התוצאה הייתה אובדן החופש שלו. אולם יש להיפטר משיקול דעת המפריע לאנשים לעשות את חובתם כשופטים, משרתים או חברים מאמינים. אני מאמין שליבו של יוחנן לא הוכיח אותו על כך, אולם עדות מצפונו הפכה את סבלו קל למשא.י
יהורדוס חשש מיוחנן וכנותו. הוא נהג להתייעץ אתו (מרק' ו: 20), משום שחש שאסיר זה שקרא לאנשים לתשובה היה היחיד שדיבר אתו בכנות ולא החמיא לו כפי שעשו משרתיו. יוחנן היה למעשה יועץ יעיל בהחלטות חשובות וגורליות. עם זאת המלך היה משועבד בידי תאוותיו ועל -ידי רוחות רעות ובת זוגו הנואפת הערמומית כיוונה ליעד אחד, להרוג את יוחנן, שהכעיס אותה.י
ילפתע, ההזדמנות צצה. היא הזמינה את בתה מבעלה הראשון לרקוד מול דודה, המלך השיכור, אשר נשבע כי ייתן לה כל שתבקש, אפילו חצי מכל ממלכתו. בהנחיית אמה הנקמנית, הנערה דרשה את ראשו של יוחנן המטביל. זה העציב מאוד את המלך, אבל הוא לא יכל לסרב לה בשל הנדרים שעשה למול כל אורחיו. הוא חש כי אין לו ברירה אלא לממש את הבטחתו. הוא לא פחד מאלוהים, וציווה לערוף את ראש יועצו הנאמן.י
ילב ריקני וחסר חמלה נוטה להיות מאוד מאוהב בתאוות בשרים. "אַחֲרֵי כֵן תַּהֲרֶה הַתַּאֲוָה וְתֵלֵד חֵטְא" (יעקב א: 15); כי כך השטן משתלט על הלב.י
יכמה מדוכאים הילדים שהוריהם מייעצים להם לעשות את הרע, המכתיבים להם ומעודדים אותם לחטוא ומציבים להם דוגמא רעה. כי הטבע המושחת ידרדר להפקרות בהשראת הנחיה רעה מהר משיגיע לריסון בידי טוב.י
ילכן יוחנן המטביל, הגדול בבני האדם ושליח ישוע, מת מות קדוש מעונה, בשל חטאי אחרים להם קרא לתשובה. האם אתה אוהב את ביטחונך יותר מהאמת? הלא תוכיח את חבריך באהבה וענווה על חטאיהם? הטפה אינה כרוכה רק בהפגנת חסד אלא גם דורשת ביקורת על חטאים ועבירות.י
ייוספוס, ההיסטוריון היהודי, מצטט מקרה זה של יוחנן המטביל ומוסיף כי החורבן החמור של צבא הורדוס במלחמתו עם "ארטס," מלך "פטראה" (שבתו הייתה לאשת הורדוס אותה סילק כדי לפנות מקום להורודיה), לרוב נחשב על ידי היהודים כמשפט צדק על שהמית את יוחנן המטביל. נאמר גם כי בתו הורודיה הלכה על קרח בחורף והוא נשבר. היא נפלה לתוך המים וצווארה בותר על ידי הקרח. אלוהים דרש את ראשה על שדרשה את ראש המטביל, שזו הכן, השגחה יוצאת מן הכלל.י
יתפילה: אנו מהללים אותך, אבא, על הדוגמה הזוהרת שסיפק הנביא יוחנן באמצעות הקרבתו. אנו מבקשים ממך לספק לנו אומץ לומר את האמת והדרכה הנכונה לשירות כדי שאנו נאמר לחברינו את האמת בנוגע לחטאיהם. איננו טובים מהם, אולם אתה סלחת לחטאינו וקידשת אותנו בחסדך. עזור לנו להנחות אותם לתשובה ושברון לב, כפי שאנו קיבלנו את ישועתך דרך תשובה ולב שבור בגבורת רוח קודשך.י
ישאלה 139: מה הייתה סיבת המוות של יוחנן?י